לפני שנה כשחיינו מסגר לסגר ראיתי בפוסטים משתפכים הורים מתלוננים איך הם יעסיקו את הילדים, ובכיתי. תחושת הבדידות הייתה קשה פי כמה.
רציתי גם לחפש תעסוקה לילדים שאין לי, בדיוק חגגנו 12 שנים של נישואים מאושרים אבל בלי ילדים.
הלכנו להתייעץ עם כל רופא אפשרי בארץ ובעולם אבל כולם אמרו שזה כנראה לא אפשרי.
ואז ראיתי פוסט של אמא שסיפרה על כרית הישועות של רבי מאיר בעל הנס, היא סיפרה איך בזכות התרומה לקופת רבי מאיר בעל הנס היא קיבלה את כרית הישועות וזכתה לנס, היא זכתה לחבק תינוק יקר. כל כך רציתי גם לחבק ילד.
מיד התקשרתי תרמתי וקניתי את הכרית.
עכשיו רגע לפני שאנחנו יוצאים לאולם להכניס אותו בבריתו של אברהם אבינו, אני יושבת כאן בבית, כותבת לכם ובוכה בכי של שמחה, תודה שאני אמא!
